החוויה הישראלית שירותי תיירות חינוכית בע"מ ואח' נ' כץ ואח'

החלטה

בפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים מסוימים.

בכתב התביעה עתרה התובעת בין היתר, לקבלת פיצויים מהנתבעים ולמתן צו כנגדם לחדול מכל פעילות עסקית מול לקוחותיה, להימנע מעשיית שימוש במידע והשבת אינפורמציה סודית שנטלו ממנה במהלך תקופת עבודתם.

בין היתר טענה התובעת כי במהלך עבודתם, התובעים 1 עד 3 נחשפו למידע ייחודי לה שנאסף במשך שנים, וכשהתפטרו מעבודתם חברו יחד כדי להתחרות בה באופן לא חוקי תוך שימוש באותו מידע סודי, לרבות ברשימת לקוחותיה.

הנתבעים 1 עד 3 אינם מכחישים כי לאחר הפסקת עבודתם אצל התובעת, פעלו במסגרת הנתבעת 4 באותו תחום פעילות שעסקו בה אצל התובעת, אך לטענתם אין בפעילות זו משום עבירה על הדין או הפרת התחייבות חוזית. לשיטתם, הם אינם מחזיקים בסודות מסחריים של התובעת, ובמהלך עבודתם נחשפו למידע שהוא נחלת הכלל, אשר אין לתובעת בלעדיות עליו.

בבקשתה לגילוי מסמכים, לאחר שזו צומצמה במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בפניי ביום 24.10.11 ובתגובתה מיום 18.12.11, מבקשת התובעת כי הנתבעים יגלו את המסמכים הבאים:

רשימת לקוחות הנתבעים שהיו לקוחות התובעת בעבר;

התכתבויות הנתבעים עם לקוחות אשר היו לקוחות התובעת;

לשיטת התובעת, המסמכים המבוקשים יורדים לשורשה של המחלוקת בין הצדדים. יש במסמכים המבוקשים, לשיטת התובעת, כדי להבהיר אם עסקו הנתבעים בשידול לקוחותיה של התובעת. לדעת התובעת, יש במסמכים המבוקשים כדי לקדם ולייעל את ניהול ההליך ולשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים.

הנתבעים התנגדו לגילוי המסמכים המבוקשים. הנתבעים 1 ו-4 טענו כי התובעת לא הוכיחה בשלב זה ולו לכאורה את טענותיה וזכותה לקבל לידיה את הנתונים הנוגעים לנתבעים. לטענת הנתבעים 1 ו-4 המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת המתעוררת בין הצדדים ואין בגילוים כדי לאפשר "דיון יעיל". בנוסף טענו הנתבעים כי אין להם יכולת טכנית לגלות את התכתובת עם לקוחות התובעת הואיל וניהלו את כלל התכתבויותיהם בדואר אלקטרוני של התובעת ומאז הפסקת עבודתם בה אין להם כלל גישה לתיבת הדואר.

הנתבע 2 הוסיף כי בקשת התובעת כללית וערטילאית ואין בה אלא ניסיון פסול של "דיג" ראיות ספקולטיביות. התובעת לשיטתו לא עמדה בדרישת הפסיקה בדבר החובה להראות זיקה ברורה בין המסמכים שגילויים מבוקש לבין טענותיו של בעל דין העומדות להכרעה בהליך המשפטי.

הנתבע 3 הצטרף לתגובותיהם של הנתבעים 1, 2 ו-4.

הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין בראש ובראשונה למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. (עע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06).

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

סגנית הנשיא (כתוארה אז) נילי ארד קבעה שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות בע"ע(ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, תק-אר 2007(1), 760 , 763 (2007)) (להלן: "פסה"ד בעניין אבנצ'יק"):

"תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי."

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05) (להלן: "פסה"ד בעניין צמח קיסר").

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובעת, בתגובת הנתבעים ותגובת התובעת לתגובת הנתבעים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בסייגים, כמפורט מטה.